תקשורת מקרבת היא השם העברי שניתן ל־Non Violent Communication או בשמה הנוסף תקשורת לא אלימה (מילה חמה לויקיפדיה).

המינוח תקשורת מקרבת ניתן כדי לא להכניס שתי מילים שליליות באותה כותרת. הגישה נהגתה על ידי מרשל רוזנברג.

הנחת היסוד ב"תקשורת מקרבת" היא שבבסיס כל הפעולות האנושיות מצויים צרכים, וכי הכרה בהם מהווה בסיס משותף לחיבור אנושי ולשיתוף פעולה מתוך בחירה.

במהות הגישה עומדות הנקודות הבאות:

• לכל בני ובנות־אדם ישנם אותם צרכים והם אוניברסליים.
• כל הצרכים שווים בחשיבותם.
• כל פעולה אנושית נועדה למלא צרכים. אלימות היא תגובה טראגית לצרכים שלא נענו, וניסיון טראגי ומגושם למלאם.
• כל רגש אנושי מצביע על (ונובע מ) צרכים מסופקים או לא מסופקים.
• קונפליקט הוא הזדמנות לחיבור, צמיחה, העמקת הקשר ושיפורו.

תקשורת אלימה מקורה בתפישת־עולם מוסרנית וכוחנית, שלפיה קיימים נכון ולא־נכון, בסדר ולא־בסדר, ולפיכך יש אנשים "טובים" ו"צודקים" יותר מאחרים.

בתקשורת מקרבת נעשה שימוש בשני דימויים: הג'ירף והתן

הג'ירף נבחר היות והוא החיה בעלת הלב הגדול ביותר בממלכת החי. הוא מאפשר הסתכלות מנקודת מבט רחבה והקשבה מהלב, הסתכלות על הצרכים של לכולם ומיקוד שליטה פנימי.

התן נבחר היות והוא מיילל ונובח. נקודת המבט שלו היא קודם כל הוא עצמו. ברוב הזמן עסוק במיקוד שליטה חיצוני (אכלו לי, שתו לי, לקחו לי).

רובנו גדלנו בעולם בו רוב האנשים מדברים תנית: "הילד הזה הרס לי את השיעור… האמא הזאת לא משתפת פעולה…" חשוב לזכור – התן והג'ירף קיימים שניהם בכל אחד מאתנו.

צפו בסרטון של יורם מוסנזון (מוזמנים להפעיל את התרגום).

בהמשך המודולה נצא ביחד למסע בו נבין כיצד הצרכים שלנו מובילים לרגשות, שלעיתים מניעים את הפעולות שלנו. נבחן את הצרכים שלנו בסיטואציות שונות ונלמד להיות אמפתיים כלפי הצרכים של האחר. נעשה הבחנה בין אמפתיה לבין הסכמה עם התנהגות מסוימת ונקבל כלים להפוך את התקשורת שלנו לג'ירפית יותר, מקרבת יותר. מוכנים? בואו נצא לדרך.

וואו – הגעת לסוף יחידה אחת! איזה יופי!!!

אפשר לעבור ליחידה 2. בהצלחה!!!

היי! אם הגעתם לפה, אז כנראה שסיימתם את יחידה אחת. בואו נתחיל את יחידה 2 – שנסו מותניים, זו יחידה קצת ארוכה.

השלב הראשון בתקשורת מקרבת הוא לעשות אבחנה בין צרכים, רגשות, בקשות, דרישות ועוד. רובנו חונכו לחשוב במונחים של מה לא בסדר אצל האחר. כשאנחנו חושבים במונחים כאלו אנחנו מערבים פרשנויות לתוך השיח – אנחנו שופטים את השני, ונוצר מצב שהאחר שומע את התקשורת שלנו כביקורת.

בתקשורת מקרבת מדברים בצרכים. ניתן לזהות צורך כערך, כמשהו חשוב מאוד ויקר לנו. צרכים הם אוניברסליים ואין צורך של האחד בא על חשבון הצורך של האחר. כאשר צורך נענה = הנאה ורגשות "חיוביים"; כאשר צורך לא מסופק = חשים כאב ורגשות "שליליים". סיפוק צרכינו תלוי קודם כל בנו. אין אפשרות לזהות צורך מצפייה בהתנהגות – אנחנו לא יכולים להסיק מהו הצורך הלא מסופק לבד, אלא צריכים לברר אותו עם הצד השני.

אז איך נזהה את הצרכים של האחר? ראשית, עלינו לדעת לזהות את הצרכים שלנו. התרגיל הבא בנוי משתי טכניקות: היפוך ושאילת שאלות. מוזמנים לפתוח את הקובץ הראשון ולהתחיל לתרגל; בקובץ השני תמצאו תשובות אפשריות.

שאדם פועל לצורך סיפוק צרכיו בדרך שגורמת לפגיעה, ועושה זאת מתוך מודעות לפגיעה – זו אלימות. סיפוק צרכיהם של האחרים אין פירושה בהכרח ויתור או כניעה.

רגש הוא מונח המתאר חוויה סובייקטיבית. הרגש קשור למחשבות, תחושות ותגובות לאירועים מסוימים. סיטואציה מסוימת יכולה לגרום לאדם אחד להרגיש משהו אחד ולאחר משהו אחר לגמרי.

צפו בסרטון הקצר של פרופ' יורם יובל – מהם רגשות ומה תפקידם:

בואו נעשה אבחנה בין "רגשות" ל"תחושות". תחושה (feeling) היא חוויה הנוצרת בעקבות גירוי ישיר של החושים. הרגשות (emotions) הן חוויות סובייקטיביות שאנו חווים כתגובה לאירועים – וזהו הפירוש שאנחנו נותנים לאירועים. ברגע שאנחנו מקטלגים רגש כחיובי/שלילי אנחנו יוצרים שיפוטיות. זכרו: מה שמאכילים – גדל!

אנחנו נוטים לערבב בין רגשות, תחושות וצרכים. צפו בסרטון המשעשע של מרשל רוזנברג – מהי אהבה בתקשורת מקרבת:

בואו נצפה בהרצאת טד אותנטית של Sylwia Wlodarska המסבירה את השינוי שתקשורת מקרבת עשתה בחייה (אפשר להפעיל תרגום אוטומטי):

הסבר קצר – יניב סננס (מילה חמה בלבד, ללא הטמעה): קישור

צפו בסרטון של הרב ד"ר אברהם טברסקי – מהי אמפתיה:

אמפתיה בתקשורת מקרבת הינה היכולת להזדהות עם הרגש ו/או הצורך של האחר. דווקא כשאנשים הכי זקוקים להתחברותנו האמפתית, לרוב הם אינם מביעים את עצמם באופן המקל עלינו את ההקשבה. ללא תלות בצורה שבה הזולת הביע את עצמו – אנו מנסים להתבונן ולחפש את הרגשות והצרכים של האחר.

איך נותנים אמפתיה? אמפתיה מתחילה בהקשבה – הקשבה אמיתית, פעילה.

עקרונות להקשבה אמפתית פעילה:

• קודם להתחבר למה עובר על השני ורק אחר כך לעסוק בשאלה מה לעשות, כיצד להתקדם.
• קודם להתחבר למה עובר על השני ורק אחר כך לנרמל או לקשר לחוויה אישית דומה.
• להימנע משאלות שנועדו לאבחן את התופעה.

מיומנויות: הקשבה; שאלות מתחברות (פתוחות, סגורות, מדובבות); שיקופים (משחזר, מארגן, מסכם); נרמול.

וואו – הגעת לסוף יחידה שתיים! איזה יופי!!!

כיצד מתקיימת שיחה בתקשורת מקרבת? הרכיב הראשון הוא תצפית – חשבו על מצלמת וידאו ותארו מה שאתם רואים בלי פירושים/דעות/שיפוטים. ברכיבים השני והשלישי (רגש וצורך) עסקנו ביחידה הקודמת. נתמקד בבקשה: הבקשה שאנחנו מבקשים מהצד השני מטרתה לענות על הצורך שלנו. בקשה אינה דרישה – יכולות להיות שלוש תשובות: כן, לא, פתרון חלופי. סירוב לבקשה נובע בדרך כלל מחשש שהצורך של הצד השני עלול להיפגע.

סרטון קצר – השיחה במודל תקשורת מקרבת:

כאנשי חינוך לעיתים אין לנו ברירה אלא לעשות שימוש בסמכות. המודל של סמכות מכבדת (פיתוח של עפר אליגור): לסמכות המכבדת יש שתי רגליים – בר הסמכא (סמכו עלינו מהיותנו מבוגרים, בעלי הידע, התפקיד) ואפשר לסמוך עלינו, להישען, להיתמך. הילדים צריכים אותנו קודם כל כמבוגרים שיודעים לכוון ולהדריך. אנו משתתפים בסמכות מכבדת באחד משלושה מצבים מחייבים: סכנה; הפרעה משמעותית למהלך פעילות תקין; פגיעה יסודית בנורמות או בכללי יסוד.

שלבי הפעלת הסמכות המכבדת: (1) תצפית נקייה משיפוטים, ללא פא"ב וללא פתיחת אג'נדה רגשית. (2) מסר סמכותי – הוראה לביצוע מנומקת בצורך. (3) תקליט שבור – במקרה הצורך חזרה על המסר. (4) פתיחת אופציה דיאלוגית – "אחרי השיעור נדבר על העניין."

לפניכם קטע מיומן של אביבית, מורה למתמטיקה בכיתה ו'. אנא קראו הקטע וענו על עשר השאלות בבוחן "בוחן שיחה בתקשורת מקרבת".

סיפרוג'ירפיה מגיעה מתחום הביבליותרפיה. סיפרוג'ירפיה – כלי שמאפשר להתאמן בסביבה בטוחה, להעשיר את מילון הרגשות והצרכים, לפתח דמיון ויצירתיות. כללי העבודה: קריאה; עצירה במקומות רלוונטיים (פירוש מילים, רגשות וצרכים); שיחה מעמיקה ושאלות מנחות; תובנות; סיכום. חשוב: להישאר נייטרלי, לא מטפלים ולא שיפוטיים; לא להעמיס – לבחור נושא אחד להעמקה; לתת הרבה עידוד ומשוב להצלחה.

צפייה בסרטון:

צנצנת הגולות – פרקטיקה המשלבת תרגול הסתכלות על הטוב והעשרת אוצר המילים הרגשי, עם קביעת מטרה משותפת ורתימת כל השותפים. מתאים מגן עד בית ספר. המטרה: למלא צנצנת זכוכית בגולות – כל גולה מסמלת מעשה שהעשיר את חיינו בכיתה. כשהצנצנת מלאה – חוגגים! נקודת ההנחה: כל מה שאנחנו מאכילים – גדל. המוטיבציה של רבים היא תשומת לב – כאן שמים דגש על המעשים שאותם רוצים לתגמל ולהעצים.

הגעתם לסוף המודולה. כעת עליכם ללחוץ על החוצץ: בוחן מסכם, רפלקציה, משוב וקבלת תעודת סיום מודולה.

שימו לב: (1) יש לענות על הבוחן המסכם – מודולה תקשורת מקרבת (8 שאלות אחרונות). (2) יש לענות על הרפלקציה והמשוב על מנת להנפיק את תעודת הסיום. (3) לאחר הנפקת התעודה – ללחוץ על לשונית "כאן מגישים את התעודה על סיום הלמידה במודולה". בהצלחה!

מוזמנים לצפות שנית בסרטון של סילביה לפני הבוחן: קישור לסרטון

גתית פלג